מדי בוקר מתמלא הבור הענק שלמרגלות חירייה, שבפאתי תל אביב, באלפי טונות של אשפה. מאות משאיות מביאות לשם את הפסולת שמייצרים תושבי גוש דן, ומשם היא נשלחת לאתרי הטמנה בנגב.
אמנם חל שיפור, לעומת המצב לפני כעשר שנים. עד אז נערמה הפסולת בהר חירייה ללא כל טיפול. אבל גם דרך הטיפול הנוכחית בפסולת, בזבזנית וגורמת זיהום רב: במקום למחזר את השאריות והמוצרים שנזרקו לפח, או להפיק מהם אנרגיה, מסיעים אותם מאות קילומטרים במשאיות פולטות זיהום. שטחים נרחבים בדרום מוקצים להטמנת הפסולת, שגם במעבה האדמה הפסולת ממשיכה לפלוט נוזלים מסוכנים וגזי חממה, למרות אמצעי האיטום שנבנו בבורות. השטחים המתאימים להטמנה הולכים ואוזלים.
פחים בכל בית בישראל
כחלק מהפרויקט הניסיוני
למיון פסולת ביתית שנערך כבר ב-35 יישובים
אם יהיה מספיק כסף, אם העיריות ישתפו פעולה ואם התעשיינים יתגייסו, בעוד כחמש שנים נזרוק את כל האשפה שלנו לשני פחים: אחד לשאריות מזון, האחר לשאר: נייר, פלסטיק, זכוכית.