יום שבת, 16 בינואר 2010

המחיר שמשלמת החברה הצרכנית

מהי טביעת רגל אקולוגית?
טביעת רגל אקולוגית היא ניסיון לכמת ולהגדיר כמדד את שטח האדמה והמים הנדרש על מנת לספק את הצרכים ולקלוט את חומרי הפסולת של אוכלוסייה בעלת אורח חיים נתון.

כשדורכים על חול נשארת טביעת כף רגלינו ליום או שניים, בבטון רך זה כבר יותר זמן.
ועל פני כדור הארץ? כל אחד מאתנו הוא צרכן. כדי לחיות אנו צורכים: אוכל, בגדים, מוצרי חשמל, פלסטיק, זכוכית, דלק ונייר וידינו נטויות.
הדבר לא רע בפני עצמו כל עוד אנו צורכים בהתאם למה שיש לכדור הארץ שלנו להציע.

האם זה המצב? האם חשבתם פעם מאיפה הדברים באים? לאן הם הולכים ? ומה יקרה כשהם יגמרו?
אמריקאי ממוצע צורך כ-120- דונמים (30 מגרשי כדורגל). אם כל אוכלוסיית העולם הייתה חיה ברמת החיים האמריקאית היינו צריכים לחפש לפחות 4 כדורי ארץ נוספים.
רוצים לראות כמה טביעת הרגל האקולוגית שלכם? וכמה כדורי ארץ נוספים היינו צריכים אם כולם היו כמוכם?
נסו!!!!
(השימוש בניתוח של טביעת הרגל האקולוגית נחשב כסימן הדרכה, ולא כאמת מידה מדויקת, של קיימות).
להלן הקישור לבדיקת טביעת הרגל האקולוגית שלכם.

http://www.heschel.org.il/heshelphp/quiz.php


מה עושים? ביכולתנו לשנות!
טיפה קטנה- בעזרת פיתוח מודעות סביבתית: הקטנת צריכה, שימוש חוזר ומיחזור, ככל שניתן. כך נחסוך משאבי טבע, כסף, זמן. ככל שנשנה את עצמנו ואת סביבתנו הקרובה (בעיקר האנושית). נוכל להשאיר משהו מעולמנו הכחול-ירוק לנו ולדורות הבאים. נסו להיות ירוקים במשך שבוע ותראו כמה השפעה יש לכך על משפחתכם וקרוביכם. כתבו על ניסיונכם ועצתכם בבלוג.

יום ראשון, 10 בינואר 2010

"Web Quest" - אתגרשת : מסע מרתק שיתופי לחקר


המחשב ככלי חשיבה


תכנית הלימודים במקצועות המדעיים מתבססת על שינוי בתפיסה של ההוראה – הלמידה.
היום עם התעצמות מקורות הידע והגישה הנוחה למקורות אלו, תם עידן המורה "היודע כל" והמשמש כסמכות הבלעדית להבאת מקורות הידע.
מתחיל עידן של תהליך שעובר התלמיד, לשם הבניית הידע שצבר ולהפיכתו לחלק מעולם הידע שלו היום יומי, בשיתוף עם קבוצת עמיתים (ג'ונסון, 2000).
בתהליך זה נבנה הידע באמצעות שאילת שאלות, חיפוש אחר תשובות, עימותן עם ידע קודם ועימות המידע עם שאלות נוספות. הלמידה נעשית תוך אינטראקציה בין אישית ודו-שיח עם קבוצת עמיתים.
תכנית ה-"Web Quest" (או "אתגרשת") מצליחה לדעתי, להעלות את התלמיד מרמה של ידיעה והבנה לרמה של פתרון בעיות, שיפוט ערכי וקבלת החלטות הדורשות כישורים קוגניטיביים גבוהים. יש לפתח אצלו את היכולת לחשיבה בהקשר של תכנים מדעיים וביחס להיבטים חברתיים. זאת בניגוד לצורת לימוד המקובלת אצל תלמידים רבים, כשהתלמיד זוכר בע"פ אוסף של עובדות ללא קשר לתופעות המוכרות מחיי היום יום. חשיבה דורשת ידע והבנה בנושא עצמו, יחד עם היגיון ושיפוט ערכי המכוונים לקבלת החלטות.
לכן יש צורך לפתח הבנה מעמיקה יותר במדעים ואת הצורך להכיר מושגים ולהפנימם תוך חשיבה לחיי היום יום.

אני שולחת אליכם דוגמה ל"אתגרשת" בנושא קונפליקט בטבע.

קישור להורדה: http://www.f2h.co.il/3149184803479

צאו למסע....

להתראות,

חיה

יום שישי, 1 בינואר 2010

הבלוגים מאפשרים גם אינטראקציה בינאישית וגם פיתוח מיומנות של כתיבה אישית


אם מימוש פוטנציאל ההתפתחות אצל התלמיד מותנה בהתנסות באינטראקציה חברתית עם אדם מיומן ממנו, מבוגר או חבר.

אם תלמידים הלומדים בסביבה שיתופית מבוססת בלוגים מסוגלים ללמד תלמידים אחרים בכיתה – תלמידים עמיתים - ובדרך זו להגיע להישגים, תוך כדי תהליכי העצמה.
אם התלמידים הכותבים בלוגים בכיתה מגבירים את סקרנותם והתעניינותם בנושאי הלימוד.

אם התלמידים הכותבים לאינטרנט מצליחים בעזרת הוראת העמיתים לחזק את כוחות ה"אני" ולהגביר את ביטחונם ודימויים העצמי, וכן לפתח תפיסה חיובית ביחס ל"אני כלומד".
אם לאורך זמן גם איכות הכתיבה של התלמידים משתפרת כי הם מקבלים משובים מחבריהם בבלוג וגם מתבטאים בצורה ברורה יותר בכיתה.
אם גם בסביבה ממוחשבת מתפתחת אישיותו של הילד.

"מתפתחת קודם כל מתוך האינטראקציה הבינאישית. רק לאחר שהפעילות החברתית הטמיעה ידע או מיומנות מסוימים הם יכולים להיות מוטמעים גם ברמת האינדיבידואל." (ויגוצקי, 1978)

אז החלטתי לפתוח בלוג באתר ביה"ס שלנו.

כבר בהתחלה חשוב שאבהיר מספר דברים חשובים לתלמידים:

בשלב הראשון - צריכים להסביר לתלמידים כללי התנהגות באינטרנט, עקרונות של כבוד האדם וחשיבות הפרטיות.

בשלב שני - צריך ללמד את התלמידים עקרונות של עבודת צוות כי חלק גדול מהפעילות שלהם בבלוג הכיתתי היא עבודת צוות.

בשלב השלישי - צריך ללמד את התלמידים כיצד לזהות את תחום העניין בו הם רוצים לעסוק.

הגיע הזמן לנסות.

אני תקווה שהבלוג הזה יהיה חלק מסביבה פעילה של דיון בנושאים סביבתיים שונים.
שתהיה לבלוג זה מערכת תגובות.
ואולי הם גם יוכלו "לגלגל" את הנושאים הלאה בבלוגים שלהם.
המטרה היא עידוד הדיון, סביב נושאים הקשורים לאיכות הסביבה.


יום ראשון, 20 בדצמבר 2009

האם עדיין לא השתכנעתם שזו מהפכה?

למה הכוונה "Web"? זוהי תופעה של שיתוף מידע אינטראקטיבי פעיל, ע"י משתמשים ברחבי העולם. המושג "Web" מייצג עידן חדש של שדרוג ושיפור הטכנולוגיה.
ישנם 3 גרסאות: "Web 3.0" , "Web 2.0", "Web 1.0".

"Web 2.0" היא ועודנה אחת התקופות המעניינות בהיסטורית רשת האינטרנט. אך לי היה קשה להבינה או להגדירה. התחילו לרוץ שאלות במוחי: אם זו תקופה של "Web 2.0" , האם הייתה תקופה נוספת שקדמה לה? אז מהי תופעת "Web 1.0" ומה קרה לה? לאן נעלמה? במה היא שונה מה- "Web 2.0"?

לכן הפרדתי בין 2 התופעות כדי לנסות להבין מהם ההבדלים בין שניהם:

עכשיו אני יכולה לעבור לדברי פרופ' שיזף ולנסות להבין את התלבטויות ה- "Web 3.0"

כיום ישנם התלבטויות לגבי הדור החדש של רשת האינטרנט. חשוב להזכיר שמאז ומתמיד התפתחות הטכנולוגיה נמצאת במגמת עליה. לכן נשאלת השאלה, האם התרחשה פריצת דרך מאז "Web 2.0" ועד היום?
עד היום הערפל סביב המשמעות של- "Web 3.0" נעשה כבד. האם מדובר בהמשך כרונולוגי וטבעי רק צעיר יותר? האם זהו אותו הפרוטוקול, אבל במהירויות גלישה גבוהות הרבה יותר?

פרופ' שיזף טוען שגם ההתמהמהות של "Web 3.0" מוכיחים שוב ש"אין לנו מושג" והספירה או המיתוג אינם חשובים. "יכולות החיזוי של הטכנולוגיה מוגבלות מאוד, ובעיקר קשה לחזות איך יתנהל המפגש שלה עם בני אדם. כי בסוף מה שיקבע זה לא הממציאים, הנביאים או המספרים המונים, אלא המשתמשים". (פרופ' שיזף, עיתון כלכליסט 19.11.2009).

יום שני, 30 בנובמבר 2009

שני פחים בכל בית בישראל- פרוייקט מיחזור חדש

כך נפסיק להטמין פסולת ונכפיל את שיעורי המיחזור

מדי בוקר מתמלא הבור הענק שלמרגלות חירייה, שבפאתי תל אביב, באלפי טונות של אשפה. מאות משאיות מביאות לשם את הפסולת שמייצרים תושבי גוש דן, ומשם היא נשלחת לאתרי הטמנה בנגב.

אמנם חל שיפור, לעומת המצב לפני כעשר שנים. עד אז נערמה הפסולת בהר חירייה ללא כל טיפול. אבל גם דרך הטיפול הנוכחית בפסולת, בזבזנית וגורמת זיהום רב: במקום למחזר את השאריות והמוצרים שנזרקו לפח, או להפיק מהם אנרגיה, מסיעים אותם מאות קילומטרים במשאיות פולטות זיהום. שטחים נרחבים בדרום מוקצים להטמנת הפסולת, שגם במעבה האדמה הפסולת ממשיכה לפלוט נוזלים מסוכנים וגזי חממה, למרות אמצעי האיטום שנבנו בבורות. השטחים המתאימים להטמנה הולכים ואוזלים.
אבל התחזית היא שבתוך כחמש שנים עתיד מצב זה להשתנות, אם תיושם תוכנית הממשלה להגדלת שיעור הפסולת הממוחזרת בישראל מ- 25% כיום, ל-50% ב-2015





פחים בכל בית בישראל
כחלק מהפרויקט הניסיוני
למיון פסולת ביתית שנערך כבר ב-35 יישובים


אם יהיה מספיק כסף, אם העיריות ישתפו פעולה ואם התעשיינים יתגייסו, בעוד כחמש שנים נזרוק את כל האשפה שלנו לשני פחים: אחד לשאריות מזון, האחר לשאר: נייר, פלסטיק, זכוכית.
מדוע אנחנו בפיגור לעומת מדינות אחרות?
להתראות
חיה

יום ראשון, 22 בנובמבר 2009

מה הקשר בין הילדים וצמיגים?

כמות הצמיגים המשומשים המושלכים מדי שנה במדינת ישראל מוערכת בכ - 41,000 טון.
בתחילת שנת 2009 נכנס לתוקפו חוק לסילוק ולמחזור צמיגים. חוק זה בהחלט מבורך ובא לפתור את בעיית הפסולת מצמיגים משומשים.
הצמיגים, מהווים בעיה סביבתית גדולה בעיקר בשל נפחם ועצם היותם דליקים. אורך חייו של הגומי יכול להגיע למאות ואלפי שנים. כאשר צמיג נמצא במגע עם חומרים חומציים הוא מתחיל בתהליך פירוק אשר מכניס מזהמים רבים לקרקע. שריפת צמיגים פולטת חומרים מזהמים לאוויר, ואם הצמיג מושלך- המים הנאגרים בתוכו הופכים לבית גידול למזיקים רבים.










אז.... אולי אפשר לאמץ פתרונות יצירתיים.....
צמיגים גרוסים בגני השעשועים. בהחלט גאוני!!! מונע פציעות, לא מלכלך, עמיד בגשם, שמש.







מי יודע אולי גם נייצא משטחים כאלה...







ואצלנו בביה"ס- ספסל אקולוגי
מצמיגים , בוץ, וצביעה בצבעי אדמה

יום ראשון, 15 בנובמבר 2009

שקיות נילון- אסון בינלאומי

שוב שלום לכולם,

קיבלתי מצגת מרשימה ומעניינת, על הנזק שאנו בני האדם גורמים לכדור הארץ ולנו.
הרגשתי צורך להראות לכם.
הדפסתי את השיקופיות והן משמשות לי כסביבה לימודית בכניסה לחדר המדעים.
כל כך פשוט לעבור לשקיות בד רב שימושיות, ולמגר את תופעת השימוש בשקיות ניילון שאינן מתכלות.
ספרו לי איך התרשמתם מהמצגת,
להתראות
חיה

הקישור: http://www.f2h.co.il/9420979097485