יום שבת, 16 בינואר 2010

המחיר שמשלמת החברה הצרכנית

מהי טביעת רגל אקולוגית?
טביעת רגל אקולוגית היא ניסיון לכמת ולהגדיר כמדד את שטח האדמה והמים הנדרש על מנת לספק את הצרכים ולקלוט את חומרי הפסולת של אוכלוסייה בעלת אורח חיים נתון.

כשדורכים על חול נשארת טביעת כף רגלינו ליום או שניים, בבטון רך זה כבר יותר זמן.
ועל פני כדור הארץ? כל אחד מאתנו הוא צרכן. כדי לחיות אנו צורכים: אוכל, בגדים, מוצרי חשמל, פלסטיק, זכוכית, דלק ונייר וידינו נטויות.
הדבר לא רע בפני עצמו כל עוד אנו צורכים בהתאם למה שיש לכדור הארץ שלנו להציע.

האם זה המצב? האם חשבתם פעם מאיפה הדברים באים? לאן הם הולכים ? ומה יקרה כשהם יגמרו?
אמריקאי ממוצע צורך כ-120- דונמים (30 מגרשי כדורגל). אם כל אוכלוסיית העולם הייתה חיה ברמת החיים האמריקאית היינו צריכים לחפש לפחות 4 כדורי ארץ נוספים.
רוצים לראות כמה טביעת הרגל האקולוגית שלכם? וכמה כדורי ארץ נוספים היינו צריכים אם כולם היו כמוכם?
נסו!!!!
(השימוש בניתוח של טביעת הרגל האקולוגית נחשב כסימן הדרכה, ולא כאמת מידה מדויקת, של קיימות).
להלן הקישור לבדיקת טביעת הרגל האקולוגית שלכם.

http://www.heschel.org.il/heshelphp/quiz.php


מה עושים? ביכולתנו לשנות!
טיפה קטנה- בעזרת פיתוח מודעות סביבתית: הקטנת צריכה, שימוש חוזר ומיחזור, ככל שניתן. כך נחסוך משאבי טבע, כסף, זמן. ככל שנשנה את עצמנו ואת סביבתנו הקרובה (בעיקר האנושית). נוכל להשאיר משהו מעולמנו הכחול-ירוק לנו ולדורות הבאים. נסו להיות ירוקים במשך שבוע ותראו כמה השפעה יש לכך על משפחתכם וקרוביכם. כתבו על ניסיונכם ועצתכם בבלוג.

יום ראשון, 10 בינואר 2010

"Web Quest" - אתגרשת : מסע מרתק שיתופי לחקר


המחשב ככלי חשיבה


תכנית הלימודים במקצועות המדעיים מתבססת על שינוי בתפיסה של ההוראה – הלמידה.
היום עם התעצמות מקורות הידע והגישה הנוחה למקורות אלו, תם עידן המורה "היודע כל" והמשמש כסמכות הבלעדית להבאת מקורות הידע.
מתחיל עידן של תהליך שעובר התלמיד, לשם הבניית הידע שצבר ולהפיכתו לחלק מעולם הידע שלו היום יומי, בשיתוף עם קבוצת עמיתים (ג'ונסון, 2000).
בתהליך זה נבנה הידע באמצעות שאילת שאלות, חיפוש אחר תשובות, עימותן עם ידע קודם ועימות המידע עם שאלות נוספות. הלמידה נעשית תוך אינטראקציה בין אישית ודו-שיח עם קבוצת עמיתים.
תכנית ה-"Web Quest" (או "אתגרשת") מצליחה לדעתי, להעלות את התלמיד מרמה של ידיעה והבנה לרמה של פתרון בעיות, שיפוט ערכי וקבלת החלטות הדורשות כישורים קוגניטיביים גבוהים. יש לפתח אצלו את היכולת לחשיבה בהקשר של תכנים מדעיים וביחס להיבטים חברתיים. זאת בניגוד לצורת לימוד המקובלת אצל תלמידים רבים, כשהתלמיד זוכר בע"פ אוסף של עובדות ללא קשר לתופעות המוכרות מחיי היום יום. חשיבה דורשת ידע והבנה בנושא עצמו, יחד עם היגיון ושיפוט ערכי המכוונים לקבלת החלטות.
לכן יש צורך לפתח הבנה מעמיקה יותר במדעים ואת הצורך להכיר מושגים ולהפנימם תוך חשיבה לחיי היום יום.

אני שולחת אליכם דוגמה ל"אתגרשת" בנושא קונפליקט בטבע.

קישור להורדה: http://www.f2h.co.il/3149184803479

צאו למסע....

להתראות,

חיה

יום שישי, 1 בינואר 2010

הבלוגים מאפשרים גם אינטראקציה בינאישית וגם פיתוח מיומנות של כתיבה אישית


אם מימוש פוטנציאל ההתפתחות אצל התלמיד מותנה בהתנסות באינטראקציה חברתית עם אדם מיומן ממנו, מבוגר או חבר.

אם תלמידים הלומדים בסביבה שיתופית מבוססת בלוגים מסוגלים ללמד תלמידים אחרים בכיתה – תלמידים עמיתים - ובדרך זו להגיע להישגים, תוך כדי תהליכי העצמה.
אם התלמידים הכותבים בלוגים בכיתה מגבירים את סקרנותם והתעניינותם בנושאי הלימוד.

אם התלמידים הכותבים לאינטרנט מצליחים בעזרת הוראת העמיתים לחזק את כוחות ה"אני" ולהגביר את ביטחונם ודימויים העצמי, וכן לפתח תפיסה חיובית ביחס ל"אני כלומד".
אם לאורך זמן גם איכות הכתיבה של התלמידים משתפרת כי הם מקבלים משובים מחבריהם בבלוג וגם מתבטאים בצורה ברורה יותר בכיתה.
אם גם בסביבה ממוחשבת מתפתחת אישיותו של הילד.

"מתפתחת קודם כל מתוך האינטראקציה הבינאישית. רק לאחר שהפעילות החברתית הטמיעה ידע או מיומנות מסוימים הם יכולים להיות מוטמעים גם ברמת האינדיבידואל." (ויגוצקי, 1978)

אז החלטתי לפתוח בלוג באתר ביה"ס שלנו.

כבר בהתחלה חשוב שאבהיר מספר דברים חשובים לתלמידים:

בשלב הראשון - צריכים להסביר לתלמידים כללי התנהגות באינטרנט, עקרונות של כבוד האדם וחשיבות הפרטיות.

בשלב שני - צריך ללמד את התלמידים עקרונות של עבודת צוות כי חלק גדול מהפעילות שלהם בבלוג הכיתתי היא עבודת צוות.

בשלב השלישי - צריך ללמד את התלמידים כיצד לזהות את תחום העניין בו הם רוצים לעסוק.

הגיע הזמן לנסות.

אני תקווה שהבלוג הזה יהיה חלק מסביבה פעילה של דיון בנושאים סביבתיים שונים.
שתהיה לבלוג זה מערכת תגובות.
ואולי הם גם יוכלו "לגלגל" את הנושאים הלאה בבלוגים שלהם.
המטרה היא עידוד הדיון, סביב נושאים הקשורים לאיכות הסביבה.